Felice Casorati
הציורים של הצייר האיטלקי פליס קסורטי ,שהעלו עמיתי ללוחות ההשראה בפינטרסט, עוררו את סקרנותי. מי היה פליס קסרוטי ומדוע לא זכה לתהילה כמו פיקאסו ומרק שאגל אף שהיה מבחינה אמנותית מחונן לא פחות מהם ? ניסיתי לבדוק ממה נובע העצב בציוריו , רוב הדמויות מביעות תוגה ואין כמעט שמחת חיים בציוריו.
התחלתי את המסע אחר פליס קסורטי בעיר טורינו באיטליה שם חי , שנים רבות . הוא הגיע בשנת 1918 לטורינו יחד עם אמו ועם אחיותיו .
הוא הגיע לאחר שהיה מותש משירותו הצבאי בשנים הראשונות של מלחמת העולם הראשונה .
במאי 1915 האיטלקים חברו לצד הבריטי-צרפתי במלחמה, ובלהט התעמולה, תחת רעש התותחים, ראש הצבא האיטלקי החליט לחדור אל אדמת האימפריה האוסטרו-הונגרית דרך הרי האלפים הסלובניים ולהגיע עד וינה. אחד-עשר ניסיונות עשו האיטלקים בהרי האלפים לעבור את הקו האוסטרי ולכבוש את ההר, אך החיילים האיטלקים המסכנים נשלחו על ידי מפקדם לטפס על מדרונות תלולים רק כדי לחטוף את האש האוסטרית הקשה על בשרם.
שלא כמו ציירים מחוננים אחרים באותה תקופה שמצאו את מותם במלחמה , הוא ניצל כי הצליח להשתחרר מהצבא האיטלקי בעקבות מות אביו. הפטריוטיזים האיטלקי במלחמת העולם הראשונה לא הגיע לדרגת הפטריוטיזם הגרמני או הצרפתי וחיילים איטלקיים שוחררו מסיבות משפחתיות ואישיות מהצבא האיטלקי. עמיתו, הצייר הגרמני אוגוסט מאקה , שגם היה מחונן ויצירתי לא הצליח לחזור לרעייתו וביתו , הוא נהרג צעיר בחפירות בחזית המערבית.
ציור של אוגוסט מאקה , צייר גרמני , נהרג במלחמת העולם הראשונה
קסורטי , כאמור, ניצל כי הוא חי באיטליה ולא בגרמניה.
מדוע הגיע לטורינו עיר הבארוק והתעשייה האיטלקית הנוצצת ? טורינו באותם שנים היתה מרכז אמנותי תוסס לשם הגיעו ציירים , פסלים, מעצבים , וגם אמנים בתחילת דרכם. האווירה בה היתה פתוחה ומשוחררת יותר בהשוואה למקומות אחרים. אמנים בטורינו קיבלו תמיכה מהעירייה . מאז מות האב כבר לא למשפחה הכנסות כלשהם.
האווירה המשוחררת והתוססת בטורינו נמשכת עד היום , כפי שתוכלו לראות בצילום העכשווי כאן למטה .
רחוב בטורינו , 2012 , בירת המעצבים באיטליה
טורינו, בירת חבל פיאמונטה, היא עיר הדורה ואלגנטית, עם שדרות רחבות, מוזיאונים מצוינים וכיכרות נהדרות שגדושות בבתי קפה אופנתיים.
ברחובות הצבעוניים של טורינו השתכנה המשפחה , הנה כמה צילומים של האזור בהם התגורר פליס קסורטי , אמו ואחיותיו.
לא רחוק משם התגוררה גם משפחתו של פרימו לוי , היהודי , אבל פרימו לוי היה צעיר יותר , החליט ללמוד כימיה ולא הגיע לחוגי האמנות התוססים של העיר .
הם נפגשו בסוף , אחרי מלחמת העולם השנייה באחד מבתי הקפה בעיר ופליס קסורטי עיצב כריכה לאחד מספריו.
אחרי המלחמה וההפצצות הרבות של העיר טורינו היא הפכה לסמל השיקום הכלכלי של איטליה. אלפי מהגרים מדרום המדינה נהרו לטורינו והציפו את המפעלים, בעיקר של יצרנית הרכב פיאט.
הרחוב בטורינו בה התגוררה משפחתו של פרימו לוי
פליס קסורטי התחיל לצייר ציורים ייחודיים בהשפעת סגנונות הרנסנס , אך עיקר פעילותו באה לידי ביטוי בהצטרפות לקבוצה אנטי פאשיסיטית שהיתה פעילה מאד בטורינו . פליס קסורטי נעצר ע"י המשטרה הפאשיסטית האיטלקית בשנת 1923 והשנה שהיה כלוא בכלא האפרורי בטורינו הוסיפה לציוריו את הגוון של העצב .
כאשר שוחרר מהכלא המדכא בטורינו פתח סטודיו לאמנות וציור שבו צייר וגם ולימד ציירים בראשית דרכם . הוא היה צריך להתפרנס , התמיכה מהעירייה נפסקה והוא נאלץ לעזוב את הקבוצה האנטי –פאשיסיטית.
למדו אצלו בסטודיו לא מעט ציירים יהודיים כגון פאולה לוי אחותה התאומה של הרופאה , זוכת פרס הנובל Rita Levi-Montalcini .
אחר כך במלחמת העולם שנייה הוא סייע לשתי האחיות התאומות לשרוד מאימת הנאצים .
היו גם ציירים ישראליים שלמדו אצלו כמו דוד הנדלר (דוד הנדלר – האמן שחיזר על הפתחים וזכה לאהבה מאוחרת ).
ציור של דוד הנדלר , למד גם אצל פליס קסורטי
צייר וסופר נוסף שלמד אצלו בסטודיו היה הסופר היהודי , הצייר והרופא קרלו לוי. הם הכירו בקבוצה האנטי פאשיסטית שפעלה נגד מוסוליני.
בשנת 1938 זכה פליס קסורטי בפרס הראשון בתערוכת האמנות החשובה Venice Biennale .
בין חבריו הציירים בטורינו היה הצייר Quinto Martini , ביחד הם הקימו את קבוצת השישה , חבורת ציירים , פסלים ואמנים תוססת .
ציור של Quinto Martini
אחרי מלחמת העולם השנייה לא הצליח פליס קסורטי לפתח יחסי ציבור כמו ציירים נודעים אחרים , המשיך לצייר ולהכשיר ציירים שהגיעו אליו מכל רחבי העולם , נפטר בשנת 1963 .
