מה בסיור הפעם : אם חשבתם כי קר לכם היום בירושלים או בצפת או בהרי הגליל אז אנו מזמינים אותכם לסיור קצר באנטארטיקה שם הטמפרטורה תמיד מתחת לאפס ובדרך כלל 30 מעלות מתחת לאפס. אחר כך נמשיך "בהפלגה" ( סיור וירטואלי) לסין שם נבקר בעיירות המים העתיקות שהוקמו יותר מאלף שנים לפני ונציה. אח"כ "נפליג" לאוסטרליה שם נכיר את אסתר ארליך , הציירת היהודיה הייחודית , בין בין נקרא על חייו המרתקים של רומן גארי , הארכיטקטורה הנהדרת של העיר אלכסנדריה במצרים, ונגיע בסוף הסיור גם ללונדון.
אנטארקטיקה : סניף הדואר המלכותי הדרומי ביותר בעולם.
פורט לוקרוי (באנגלית: Port Lockroy הוא נמל, תחנת מחקר ומוזיאון באי גודייר הסמוך לחצי האי האנטארקטי, בטריטוריה הבריטית באנטארקטיקה.
המקום התגלה בשנת 1904 וקרוי על שמו של המדינאי הצרפתי אדואר לוקרוי (Édouard Lockroy), שתמך במסע החקר של ז'אן-בטיסט שרקו (Jean-Baptiste Charcot), שגילה את המקום.
מאז 1996 משמש המקום כמוזיאון המופעל על ידי קרן המורשת הבריטית של אנטארקטיקה ומתעד את ראשית התיישבות האדם ביבשת. כמו כן פועל במקום, בחודשי הקיץ האנטארקטי, סניף הדואר המלכותי הדרומי ביותר בעולם. המקום מסומן כ"אתר מורשת מספר 61" במסגרת הברית האנטארקטית ומהווה את אחר מאתרי התיירות הבולטים ביבשת.
בנוסף למוזיאון למורשת האנושית מתקיימת במקום אוכלוסייה גדולה של פינגווין לבן אוזן.
Port Lockroy – Wikipedia, the free encyclopedia
עיירות המים בסין
ממערב לשנחאי קיימים 6 ערי-מים, המכונות גם – הערים העתיקות של Jiangnan.
אלו ערים עתיקות, מתקופת Ming ו- Qing Dynasties. יותר נכון אלו כפרים, הקיימים מזה יותר מ-1000 שנה – Zhou Zhuang, Tongli Nanxun, Luzhi, Wuzhen, Xitang.
ערי מים אלו מאד דומים במראה – תעלות מים, גשרי אבן, מבנים של מגורים סיניים עתיקים לאורך שתי גדות התעלות, גגות רעפים. אלו ערים המתוחזקות בשימור מחמיר, נוסטלגיים במראה.
סיטאנג (Xitang, בסינית: 西塘) היא עיירת מים עתיקה הממוקמת בסמוך לעיר ג'יאסינג שבקצה הצפון-מזרחי של מחוז גֶ'ה-גְ'יָאנְג, באמצע הדרך בין הערים שנחאי להאנג-ג'ואו. לעיירה היסטוריה של אלפי שנים – כבר בתקופת המדינות הלוחמות (476-221 לפנה"ס), הייתה סיטאנג עיירה בעלת חשיבות אסטרטגית, בזכות מיקומה על הגבול בין מדינות ווּ ויוּ'אֶה.
סיטאנג יושבת במישור פורה וירוק שאותו חוצים כמה נחלים. במבט ממעוף הציפור על העיירה כולה, אפשר לראות שהיא מוקפת במקווי מים צלולים בכל מקום, המנצנצים באור הראשון של השחר ובאור האחרון של שעות בין הערביים, ובתי העיירה העתיקים משתקפים בהם. המים השקטים, הגשרים המעודנים, השתקפויות המבנים המסורתיים בזריחה ובשקיעה וסירות הדיג המנצנצות באור האחרון של היום יוצרים תמונה מרהיבה, שאפשר לראות רק בעיירות המים הרבות המנקדות את המישורים הפוריים שמדרום לאפיק התחתון של נהר היאנגצה.
בסיטאנג כמה קבוצות מבנים שמורים היטב מתקופות שושלות מינג וצ'ינג, שלהן ערך אמנותי רב וחשיבות גדולה בחקר הארכיטקטורה הסינית המסורתית של עיירות המים. העיירה מפורסמת בזכות המספר הרב של פרוזדורים סיניים מסורתיים, סמטאות עתיקות וגשרים הנמתחים מעל תעלות המים.
הבתים העתיקים בסיטאנג ממחישים את ההיסטוריה המפוארת שלה ואת העושר שהיא ידעה בעבר. למרבה המזל, בתים אלה נשמרו כמעט בלי נזק מתקופות מינג וצ'ינג ולא נבנו תחתם בתים מודרניים.
עולמה של הציירת אסתר ארליך
אסתר ארליך , ציירת אוסטרלית , בת למשפחה יהודיה מביטה בציוריה בבת צחוק ובקלילות על הדמויות אותם היא מציירת , אסתר ארליך זוכה בשנים האחרונות להצלחה בגלריות מובילות לאמנות בעולם . יש הרבה הומוא בציורים הנהדרים שלה.
למידע נוסף אודות הציירת וסגונונה האמנותי הייחודי
החיים של גארי עלו על כל דמיון או תסריט
חייו ומותו הכפולים של רומן גארי
מאת : אביטל ענבר
רקע ביוגראפי
הסופר רומו גארי שנולד ב-1914 להורים יהודים בווילנה, כיום חלק מליטא ואז בשלטון פולין. לאחר שנפרדה מאביו עקרה אמו לצרפת והם התיישבו בניס. החלטתה של האם לעזוב את מולדתה הצילה למעשה את גארי, משום שכפי שכותב בלוס, "ב-1945 מעט מאוד גברים ממוצא יהודי נותרו בחיים בפולין, ואף לא אחד בשטח ליטא". אחרי נפילת צרפת במלחמת העולם השנייה, ברח גארי לאנגליה, הצטרף כקצין וכטייס לחיל האוויר של צרפת החופשית ושירת במצרים ובסוריה. הוא נפצע פעמיים וכתב את הרומן הראשון שלו, "חינוך אירופי", בהפוגות הקרב.
רומן גארי ורעייתו ג'ין סיברג , 1966
בשנת 1961 פגש רומן גארי את ג'ין סיברג. היא היתה בת 21, הכוכבת העולה של הקולנוע העולמי, גילמה את ז'אן דארק בסרטו של אוטו פרמינג'ר והופיעה בתפקיד הראשי ב"עד כלות הנשימה" של גודאר. אהבה גדולה פרחה בינה ובין גארי שהיה מבוגר ממנה ב-24 שנים והיא ילדה לו את בנו היחיד. היחסים עם השחקנית הובילו את גארי לביים ולכתוב סרטים, בהם "הציפורים באות למות בפרו" מ-1968, שבו גילמה סיברג נימפומנית המבקשת להתאבד בחוף הים. סיברג עצמה התאבדה 11 שנים לאחר מכן.
החיים של גארי עלו על כל דמיון או תסריט. גארי רכש מעמד של סופר מצליח אבל כזה שאינו נחשב בחוגים האינטלקטואליים בצרפת . היה נדמה שאין לו עוד מה לחדש כסופר. ואז, ב-1973 הוא החליט להערים על כולם ובדה דמות של סופר, אמיל אז'אר, רופא צרפתי מצפון אפריקה שברח לברזיל מפני שהסתבך בפלילים. כשספריו של אז'אר זכו להצלחה גדולה והחשדות התעוררו, הוא אף ביקש מאחיינו, פול פאבלוביץ', להתחזות לסופר המצליח. כאשר ספרו "כל החיים לפניו" שפורסם תחת השם אמיל אז'אר זכה בפרס גונקור, גארי ויתר על הפרס משום שכבר שזכה בו כרומן גארי על ספרו "שורשי השמים". רק אחרי התאבדותו של גארי ב-1980 התפרסמה החוברת שכתב, "חייו ומותו של אמיל אז'אר", ובה הוא מספר על התרמית הגדולה, אולי הגדולה ביותר שידע עולם הספרות. *
ראה גם :
"רומן גארי, הוא הילד רומן קאצב שנולד בליטא ונדד עם אמו, נינה, שחקנית-תופרת-מנהלת מלון שמגיל אפס ציוותה על בנה היחיד להיעשות טייס, דיפלומט, סופר ומעל לכל- מאהב דגול. ספק אם רומן הצעיר ידע זאת, אבל הוא עתיד להגשים את כל משאלותיה של אמו, אחת לאחת. היא עצמה לא תזכה לחזות בכך- בעודו מתאמן בצבא הצרפתי התבשר רומן על מותה. האישה הזו הותירה את החותם הגדול ביותר על נפשו של גארי כאדם וכאמן, לטוב ולרע. היא הפכה אותו לאדם שאפתן ומתבלט, יהיר במידת מה, חסר סבלנות כלפי מי שאינם מכירים בגדולתו. השנים שעשה במחיצתה עד הגיעו לבגרות עיצבו אותו בדמות גבר שנזקק להתמסרות נשית מוחלטת, כמעט כניעות, ומצד שני משתוקק לדמות שתפרוש עליו את כנפיה ותדאג למחסורו. והמחסור הנפשי היה גדול, גם ובעיקר בתקופות של הצלחה חומרית ומקצועית. (הספר "הבטחה עם שחר" הוא אוטוביוגרפיה של גארי, המספר על החיים לצד אמו)."
מקור וקרדיט : נועה אסטרייכר | אחת העם
קישור לכתבה המרתקת של אביטל ענבר
המבנים הייחודים של העיר אלכסנדריה במצרים
אלכסנדריה היא עיר נמל גדולה במצרים, השנייה בגודלה בערי המדינה, ובעלת היסטוריה עתיקה. היא שוכנת על חוף הים התיכון, סמוך לשפך הזרוע המערבית של דלתת הנילוס, וכ-208 ק"מ צפון-מערבית מקהיר. מספר תושביה כ-4.1 מיליון.
Montazah Palace Gardens, Alexandria, Egypte
Misr Train Station,Alexandria
לחם מצרי בשווקים של אלכסנדריה , כך מוכרים את הלחם המצרי המסורתי בשווקי מצרים , והוא מאד מאד טעים
הקהילה היהודית באלכסנדריה , מצרים , טקס בת מצווה משותף , 1944
